אחד הדברים היותר מתסכלים בתחום האכילה זה כשאנחנו מקפידים לאכול באופן מסודר במשך היום (או מספר ימים), עושים בחירות בריאות, מצליחים להמנע מ"שטויות", ואז... מתעורר לפתע צורך עז לאכול ולנשנש. לא כי באמת רעבים, לא למזון בריא מזין, אלא למשהו "טעים" (מתוק, מלוח, שומני או כל שילוב ביניהם), שישפר את מצב הרוח שלנו.

ולמרות שאנחנו יודעים שזה פוגע בבריאותנו, במראה ו/או בהרגשה שלנו , באותו הרגע הרצון והדחף מרגישים חזקים יותר, וכל מה שעובר בראש זה "אני חייבת", "מגיע לי", "זה יתן לי כוח"... ואולי אנחנו אומרים לעצמנו ש"רק קצת" או "רק היום", אבל אז המחשבות מתחלפות ל"הלכה הדיאטה", "ממילא הרסתי הכל", "ממחר", או "מה זה כבר משנה". לא עובר זמן רב עד שמגיעים התסכול, הביקורת העצמית והחרטה על ששוב נשברנו והגזמנו, ואנו תוהים למה בכלל עשינו את זה ואיך יוצאים מהלופ הזה.